קצת עלי

אבי, אלימלך צבי הורק ז"ל היה המנטור הראשון שלי.
בילדותי התלוויתי אליו  לאירועים שהוא יזם. ביניהם  טיולים, הכנה לבר-מצוה למשפחות נזקקות וילדי עולים, מסיבות יום עצמאות ויום ירושלים, ועוד. 

במשך שנים השתתפנו יחד בלימוד משותף ברמב"ם כל שבת, אצל הרב הצבאי הראשי אז מרדכי פירון ז"ל.
זו התשתית הראשונה והקובעת של הוויתי כמפיקת אירועים.

זה תמיד הלך ביחד: 

ל י מ ו ד כהשראה לכל ע ש י ה.

אבי היה אלוף הפרטים הקטנים.. הוא ראה עד קצה שולחן רחוק באולם- שחסר מזלג.
עשרות ומאות המשתתפים  באירועים שלו, היו אורחיו האישיים, ואם היה צורך, הוא גם היה המלצר...

המנטורית השניה – אחותי הבמאית רבקה ויטריאל. היא לימדה אותי את יסודות הנוכחות הבימתית,
ואיך לשלב באירועים "רציניים" תיאטרון ופלייבק.

השלישית – כרמלה אמיתי, שאתה צללתי למינעד עשיר של מקורות ביהדות, היסטוריה וחסידות.
איתה עשיתי את  דרכי בתירגום ידע רוחני, עמוק ומופשט לשפה של ארוע, הפקה ותיזמון של תוכן ביחד עם ביצוע.

גאולה כהן היתה המנטורית  שלי המובילה והגדולה בהפקת אירועים.
זכיתי לעבוד במחיצתה, גם כידידה צעירה, והיא הזמינה אותי לעבוד אתה על אירועים ציבוריים במדרשה הלאומית בת"א ובירושלים, בכנסת, בבית הנשיא, בצבא,
ולבסוף בהקמת מסגרות של הרצאות וסדנאות בספרות, שירה, מוסיקה ותיאטרון, לנוער ומבוגרים בבית מורשת אצ"ג בירושלים, שם הפקתי אירועים רבים במשך 15 שנה.  
גאולה כהן היתה מפיקה כזאת ששום ראש ממשלה, נשיא ורמטכ"ל לא סירבו ליוזמותיה...

צעדים ראשונים כמפיקה עצמאית לאחר פרישה מעבודתי כשכירה, עשיתי עם אתי בלו שלימדה אותי ללבוש את "חליפת המפיקה"...
אריאל בן עמי, ואתי פרימן ליוו אותי במסלולי ההפקות .

סדנאות משמעותיות למדתי אצל  "נסיקה עסקית," ביאטריס גלימברג  ורוזין רוזנבלום.